שמי הוא סיגלית בלומר, לפני הנישואין שם משפחתי היה זילברמן.בלומר- פריחה, לפרוחזילברמן- סוחר של מוצרי כסף אני קרויה על שם סבתו של אבי אשר נספתה בשואה.אני רופאת שיניים לילדים.אני נשואה ויש לי שלוש בנות מקסימות.שחף בת 24 שכרגע לומדת בלונדוןכחל בת 14 שלומדת בבית הספר לאומנויות וסיפן בת 12.5 שעושה את עבודה זו ולומדת בתיכונט.

נולדתי ב 25.9.1960 בבית החולים בלינסון שבפתח תקווה, מאז יום הולדתי העיר גדלה והתפתחה.

כיום אני דוברת עברית, אנגלית ואיטלקית. בבית דיברו עברית ויידיש.הבית הראשון שלי היה קטן מאוד, היה בו חדר אחד.אחר כך עברנו לדירה עם שלושה חדרים וגינה קטנה.אני זוכרת את המטבחון ואת עץ התותים שהיה לנו בגינה.בגינה היו תרנגולות וגדלנו 4 ילדים ב- 2 חדרים.אני זוכרת שהייתי משחקת עם אחיותיי בקפיצה בחבל, תמיד היינו סופרות מי עשתה הכי הרבה קפיצות, רוב הפעמים אחותי בינה הייתה מנצחת... בבית היינו אוכלים הרבה מרק עוף ודגים מבושלים.אני זוכרת שכל פעם שהתקרב חג כל הבית התרגש ושמח, אני זוכרת במיוחד את ראש השנה.הייתי נוהגת ללכת עם משפחתי לבית הכנסת השכונתי, אני זוכרת שכשראיתי מרחוק את בית הכנסת בתור ילדה קטנה אמרתי תמיד שיש שם גוש לבן מכיוון שכולם היו לבושים בלבן אבל את המראה הזה אני לא שוכחת עד היום.תמיד אחרי בית הכנסת היינו חוזרים הביתה ואוכלים ארוחת חג עם הרבה אוכל מסורתי...אני זוכרת כיצד נהנתי לשבת עם כל המשפחה שלי לחייך ולאכול הרבה!

אני והאחים שלי תמיד עזרנו במטלות הבית, אני הייתי אחראית לקנות במכולת כל יום ולעזור לאמי עם הקניות הגדולות.

למדתי בבית הספר ארלוזורוב בחדרה, הוא היה בית ספר יהודי חילוני. המקצועות האהובים עלי בבית הספר היו ביולוגיה וספרות.למדתי במגמה ביולוגית ונהנתי מאוד.אני מתגעגעת לעץ התות שהיה לנו בגינה, כשהייתי בת 6 אבי תלה עליו נדנדה, אני זוכרת שכשרציתי לחשוב קצת בשקט הייתי הולכת לשם ומתנדנדת, כמובן עד שהאחים הקטנים שלי באו ודרשו תשומת לב...הייתי ילדה טובה, המעשה היחיד שעשיתי שאולי נחשב כקונדס היה שהלכתי לחברה שלי בלי להודיע להורים.אני והאחים שלי היינו תמיד מאוד קרובים, היו לנו מריבות אבל לכל האחים יש כאלה...לי ולאמי הייתה מערכת יחסים מאוד פתוחה וכשישב לי משהו על הלב היא מיד ידעה והייתה מוכנה לעזוב הכל רק כדי להקשיב לבעיותיי.לי ולאבי גם הייתה מערכת יחסים פתוחה, תמיד כיבדתי אותו והוא שימש לי כמודל לחיקוי.אני זוכרת את המורה שלי למתמטיקה, נחמה שמאוד אהבתי אותה.הייתי תלמדיה מאוד טובה, משקיענית שעושה את כל השיעורים והעבודות.

היו לי שצי חברות מאוד טובות, היינו שלישייה, לא אשכח אותן לעולם.אחרי בית הספר היינו נפגשות בבתים כל פעם של מישהי אחרת ומדברות המון.הייתי בצופים, "סניף צופי חדרה".היו לנו פעולות חברתיות והרבה טיולים. נהנתי מאוד!בנוסף התאהבתי במדריך אז בכלל היה לי מדהים!כשהייתי ילדה התחביבים העיקריים שלי היו נגינה על פסנתר, ציור וקריאה.קראתי המון ספרים ספרי דרמה וספרי בנות מתבגרות.חווית ההתבגרות החזקה ביותר שלי הייתה שקיבלתי מחזור.אהבתי להאזין לזמר "מייק ברנאט"התנדבתי ועזרתי לילדה נכה ולזקנה ערירית.

אירוע היסטורי החקוק בזיכרוני היה בחיי הבוגרים והוא רצח ראש הממשלה רבין שהותיר אותי המומה ומאוד עצובה כי נותר חלל גדול וחסר תקווה לעשות שלום.לי ולשכנים שלי היו קשרים טובים מאוד, היינו קרובים, עשינו שיחות בגינה והייתה עזרה הדדית.

בנערותי התלבטתי אם להיות אדריכלית או רופאה.הכרתי את אבא באוניברסיטה ברומא באיטליה כסטודנטים לרפואה. החלטנו להביא אותך כי רצינו להגדיל את המשפחה. הולדתי את כחל שנה לפני כך שהיינו עסוקים ומאושרים. הטיפ שלי לחיים הוא תמיד לחייך, להיות אופטימיים ולשאוף להתקדם. הדבר הכי מגניב שעשיתי בחיים היה ללמוד בחו"ל ובכלל לטייל הרבה בעולם. את מזכירה לי אותי כשהייתי בגילך בחיצוניות וביופי הפנימי שלנו, הרצינות שלך ללימודים מאוד מזכירה לי את עצמי.